כשהייתי בנפאל, ממש לפני כמה שנים, גיליתי שהנפאלים אנשים די עניים. המזון העקרי שלהם הוא דאל. תבשיל עדשים סמיך אותו הם מנגבים עם פיתה כמו לאפה (שזה חכם כי למעשה כך הם מקבלים חלבון מלא)
לרב יהיה איזה משהו ירוק ליד. כמו עלי תרד כאלה וזהו.
כמי שבאה מתרבות השפע נדמה שזה ימאס מהר מאד אבל איכשהו אני לפחות מצאתי שזו מנה מושלמת ומספקת
אני גם חושבת שכאשר החוויה הכללית היא כל כך ממלאת, מקום האוכל תופס מקום יחסית שולי. לא שהוא חלילה לא חשוב. חשוב ובוודאי לאור המאמץ הפיזי המי מושך בטרק אבל הוא לא הופך להיות מוקד החוויה ואני אפילו זוכרת את המנה כממש טעימה.
עדשים ממשפחת הקטניות זו פחמימת בחירה. כזו שמתפרקת לאט, לא מקפיצה את הסוכר. משביעה מאד, ולעדשים כתומות יש זמן בישול קצר יחסית ואין צורך להשרות אותה לפני הבישול. יחד עם זאת הנבטה לעדשים כתומות שלמות תמיד מוסיפה ערכים תזונתיים אבל זה לא חובה למי שלא בעניין. קלות לעיכול גם למי שקטניות עושות גזים (שוב הנבטה תעזור למתקשים) וכבר למדתם ממני שניתן להכין מהן שפע של מתכונים כמו הלחמניות ללא גלוטן המדהימות וחומוס עדשים מהיר וטעים אש.
מנה מצויינת לימים קרים אבל גם לא. מצויינת לארוחת צהריים עם אורז או כארוחה מסיימת חלון אכילה בערב. תתנסו אחרת לא תדעו.
מה צריך בשביל הדאל
1 כוס עדשים כתומות מבושלות לכדי התרככות במים
בצל קצוץ לקוביות * קמו זית לטיגון
2 כוסות עגבניות מרוסקות/פחית
כפית אבקת קארי
חצי כפית מלח
כפית זרעי כוסברה טחונים/ זרעי כמון
אופציונלי- פחית קרם קוקוס
חופן כוסברה לבישול וקצת לקישוט (לאוהבים וללא אלרגים)
אופן ההכנה
מבשלים כאמור את העדשים במים לריכוך. מסננים
- מתחילים עם טיגון הבצל הקצוץ להזהבה
- מוסיפים את אבקת הקארי ושאר התבלינים ומערבבים מהר לפתיחה (דקה שתיים)
- לפני שתבלינים נשרפים מוסיפים את העגבניות
- מבשלים כרבע שעה ומוסיפים את העדשים
- כשהתבשיל מתחיל להתאחד להוסיף למי שבחר את קרם הקוקוס (אני מאד אוהבת)
- מערבבים ומביאים לרתיחה ואיחוד מרכיבים
- מאפשרים לנוזלים להתאדות עד לרמת הסמיכות הרצויה. אפשר גם להשאיר את זה כמרק אבל דאל סמיך כמו דייסה
- הגשה עם אורז או פיתה ביתית כמו הנפאלים
- אפשר לפזר למעלה עוד כוסברה ואפילו פרמזן בשביל הטוויסט
הכנתם? שתפו איך יצא אם אהבתם או שדרגתם שכולם ילמדו
בתאבון
