בשבוע שעבר חזרתי לקום מוקדם בבוקר. כמה מוקדם? 5-5:30 בבוקר, ולמה אני כותבת על זה ? כי זה עושה נפלא. באמת! ברור שאני לא קמה בשעה כזו כדי להתמרח על הספה או לבהות בזריחה. למרות שזריחה זה יפה, זה לא יצדיק קימה כל בוקר מדי יום בשעה כזו.אז מה כן ? קשה לקום מוקדם. כמה … להמשיך לקרוא את למה חזרתי לקום ב 5 בבוקר
אז אחרי שנכנסנו לוויב של הטרק. למדנו את טקסי הבוקר וטקסי סוף היום יצאנו ליום השני במגמת עליה כמובן. הנוהל מדי בוקר הוא שאחרי שהתארגנו וארזנו מחדש את התיקים הגדולים אנחנו יושבים לארוחת בוקר. ארוחת הבוקר כללה דייסה (כנראה בבית לא הייתי אוכלת כזו), לחם וחביתה (לא היה טעם להיות טבעונית בטרק). הבאנו קפה שחור … להמשיך לקרוא את לטפס לפסגת הקילימנג’רו – חלק ב’
בשבוע שעבר חזרתי מטרק טיפוס להר הקלימנג'רו באפריקה. זוהי הפסגה הגבוה באפריקה, 5,985 מ' מעל פני הים. זה גבוה יותר מהטיפוס שלי לפני שנה וחצי לקלפאטר מול האוורסט (5,600 מ'). רק 285 מ' לכאורה, אבל בגובה זה משמעותי. זה גם גבוה יותר מגובה המטוס שהחזיר אותי לארץ (בדקתי בטיסה). לוקח קצת זמן לנחות מכזה גובה. … להמשיך לקרוא את לטפס לפסגת הקילימנג’רו – חלק א
הבן שלי, כפרות עליו 😉 חייל בגולני. טירונות לא קלה עם הרבה אתגרים פיזיים. בוחן מסלול ומסעות מפרכים של קילומטרים רבים עם ציוד כבד (מאד). לא קל בכלל. השבוע התמוגגתי מנחת כשהחייל (כפרות עליו 😉) סיפר לי שני סיפורי התמודדות שחווה והאחד ממחיש את כוחה של מחשבה 💭 (הפוסט האחרון) והשני כמה אנחנו משמשים דוגמה … להמשיך לקרוא את כשמסרים להצלחה עוברים דור
כשרצים למרחקים ארוכים עם פרטננרים יש זמן לשיחות מעניינות. היום בריצה מצאנו את עצמינו משוחחות על הזכות לבחור מה יקרה לנו בחיים