לא רוצה להיות מכור כמוהו

הגיע אלי בחור שידע שהוא צריך להוריד במשקל והוא גם ידע שהוא צריך להתחיל בפעילות גופנית. הוא גם רצה. אבל איכשהו זה לא קורה. אתם יודעים. החיים. אין זמן. אבל הפעם לא דיברנו על מה זה "אין לי זמן" כי זו שאלה משמעותית.דיברנו על ההתייחסות שלו לספורט ואחד המשפטים הראשונים שיצאו לו היו, אני רוצה … להמשיך לקרוא את לא רוצה להיות מכור כמוהו

אין לי מושג כמה אני שוקלת

כבר שנים שאני לא יודעת כמה אני שוקלתאמיתיהרבה פעמים שואלים אותי, וכמה את שוקלת ואני עונה שאין לי מושג.בחלק מהפעמים הבעות הפנים של מי ששאל לשמע התשובה מעידים שהוא לא מאמין לי. אבל אני באמת לא יודעת כמה אני שוקלת אין לי משקל בביתבחדר כושר והבריכה יש משקל במלתחות, מעולם לא עליתי עליו.אצל ההורים שלי … להמשיך לקרוא את אין לי מושג כמה אני שוקלת

אוכל ורגשות

אוכל מעורר בנו רגשות.מאכלים מסוימים מייצגים עבורנו חוויות טובות כמו טיול לחו"ל, מפגש חברים טוב, געגוע (כמו לאמא ולבית) וגם רגשות שלילים כמו גועל. איך זה קורה ?אנחנו בני האדם יוצרים לעצמינו התניות שעוזרות לנו לארגן את הזיכרונות במוח.אנחנו שומרים בזיכרון חוויות טובות כדי להתרפק ולהתנחם מהם ושומרים בזיכרון חוויות לא טובות כדי להישמר מהן. … להמשיך לקרוא את אוכל ורגשות

למה חזרתי לקום ב 5 בבוקר

בשבוע שעבר חזרתי לקום מוקדם בבוקר. כמה מוקדם? 5-5:30 בבוקר, ולמה אני כותבת על זה ? כי זה עושה נפלא. באמת! ברור שאני לא קמה בשעה כזו כדי להתמרח על הספה או לבהות בזריחה. למרות שזריחה זה יפה, זה לא יצדיק קימה כל בוקר מדי יום בשעה כזו.אז מה כן ? קשה לקום מוקדם. כמה … להמשיך לקרוא את למה חזרתי לקום ב 5 בבוקר

אבל בימי קורונה 😢

אתמול הסתיימה השבעה על אבי. מילים שלא לגמרי מחוברות לי למשפט אמיתי. מות הורה בימי קורונה אשר בנוסף לעצב והכאב המובנים מאליהם מקבל מאפיינים אחרים. כאלו שיזכרו לעולם. הלוויה התקיימה 3 שעות בלבד אחרי לכתו של אבי היקר. מהר מכדי להבין שזה אמיתי. שזה קשור אלי. קשור לאבא. יום ראשון, רגע לפני שקיעה. הר המנוחות … להמשיך לקרוא את אבל בימי קורונה 😢

לטפס לפסגת הקילימנג’רו – חלק ב’

אז אחרי שנכנסנו לוויב של הטרק. למדנו את טקסי הבוקר וטקסי סוף היום יצאנו ליום השני במגמת עליה כמובן. הנוהל מדי בוקר הוא שאחרי שהתארגנו וארזנו מחדש את התיקים הגדולים אנחנו יושבים לארוחת בוקר. ארוחת הבוקר כללה דייסה (כנראה בבית לא הייתי אוכלת כזו), לחם וחביתה (לא היה טעם להיות טבעונית בטרק). הבאנו קפה שחור … להמשיך לקרוא את לטפס לפסגת הקילימנג’רו – חלק ב’

לטפס לפסגת הקילימנג’רו – חלק א

בשבוע שעבר חזרתי מטרק טיפוס להר הקלימנג'רו באפריקה. זוהי הפסגה הגבוה באפריקה, 5,985 מ' מעל פני הים. זה גבוה יותר מהטיפוס שלי לפני שנה וחצי לקלפאטר מול האוורסט (5,600 מ'). רק 285 מ' לכאורה, אבל בגובה זה משמעותי. זה גם גבוה יותר מגובה המטוס שהחזיר אותי לארץ (בדקתי בטיסה).  לוקח קצת זמן לנחות מכזה גובה. … להמשיך לקרוא את לטפס לפסגת הקילימנג’רו – חלק א

כוחה של מחשבה

יש לי חברה מאד טובה שאנחנו בקשר יומי אפילו כמה פעמים ביום. בתקופה האחרונה אני יודעת שהיא עוברת תהליך אישי ואינטימי. למעט זה שאני יודעת על זה אני לא באמת יודעת מה התהליך איתו היא מתמודדת. יצא לי להבין שבעצם היא לא מספרת לי. זה בסדר לגמרי וזה שלה ואני מכבדת. ובכל זאת יצא לי … להמשיך לקרוא את כוחה של מחשבה

אם אני יכולה לבחור, כולם יכולים

כשרצים למרחקים ארוכים עם פרטננרים יש זמן לשיחות מעניינות. היום בריצה מצאנו את עצמינו משוחחות על הזכות לבחור מה יקרה לנו בחיים