אוכל לנשמה
מה זה אוכל לנשמה? אתמול העלאתי פוסט על זה שאכלתי פלאפל וספגתי על זה שאלה/הערה. התגובות היו נפלאות ומפרגנות לחריגה שלי מאוכל בריא. תודה 🙏
פלאפל במהותו בריא. מה שהופך אותו ללא בריא זה כשקונים אותו בחוץ, הטיגון, בשמן עמוק. לרב בשמן מהסוג הלא טוב (כי הוא זול) ומטגנים בו ללא החלפת השמן המון פעמים. כל זה גורם למנה להכניס לגוף אלמנטים לא בריאים מייצרי חומצות חופשיות. מקדמי דלקת ואף מילה על קלוריות.
אבל, וכאן בא האבל שלי ❗אני אכלתי כי הייתי מאד רעבה. לא אכלתי מהצהריים וידעתי שמחכה לי טיול לילה לבן ולא עוד מעט הולכת לישון.
אכלתי כי הייתי צריכה להזין את עצמי באנרגיה ולא היה משהו אחר בסביבה.
לא אכלתי לנשמה. לדעתי הנשמה לא רעבה לאוכל. היא רעבה לדברים אחרים.
המונח לאכול בשביל הנשמה הוא המצאה שלנו…. היא מכבסת מילים יפה לאכילה ללא קשר לרעב. אנחנו הפכנו אוכל למשהו ײשמזין את הנשמהײ האומנם?
האם צריך אוכל לנשמה? אולי.
כמה פעמים אנחנו אוכלים בשביל הנשמה במקום לאכול בשביל הרעב? שווה בדיקה
רבות מבעיות האכילה והרגלי האכילה שאני פוגשת קשורה גם בתפיסות האלה. הסיפורים שאנחנו מצמידים לאכילה שלנו. כשזה קיים ונוכח אצלינו הרבה, יהיה קשה לפתח אכילה בריאה ומודעת.
תחשבו על זה 🙏
והתמונה – אוכל בריא 😊
חלבון (במקרה שלי מהצומח). שיעועית ירוקה חלוטה קלות ומוקפצת בשום שמן זית קצר מאד + סלט עגבניות שרי בשני צבעים עם שמן זית ושום (כן עוד שום – מחטא ומחזק חיסונית! אפילו קורונה לא תתקרב לשום בגוף שלכם 😂) היה טעים ומזין וכשבריא לי הנשמה רגועה
הפוסט הזה קצת יותר בועט. נכון?