איך ספורט שחרר אותי

אני זוכרת בשנים שילדים שלי היו קטנים, הייתי בשיא התפתחות הקריירה שלי כיועצת ומנהלת פרויקטים של מערכות מידע ולא היה לי אוויר.

הימים שלי היו מאד עמוסים, בבית וגם בעבודה. לגדל ילדים קטנים זה קשה. לעמוד בציפיות של המעסיקים שהורידו משימות בתכולה בלתי אפשרית והרצון להתקדם בעבודה ולהרגיש משמעותית הכתיבו את הקצב המטורף שחייתי בו.

הדרך היחידה שהייתה לי לשמור על שפיות הייתה לצאת לפעילות ספורט. אז עוד לא התאמנתי לתריאטלונים ואיש ברזל. לא הייתי בשום מסגרת ולא היו לי יעדים.  נהגתי לעשות ספורט כמו ספינינג, קצת חדר כושר ולעתים רחוקות הייתי קופצת לבריכה.

כל דבר יותר טוב מכלום

לא הכרתי מציאות אחרת מאשר לצאת להתאמן אחרי 21:00 כשהילדים הלכו לישון. השכבתי אותם, הקראתי להם סיפור והופ להתאמן.

היו תקופות עמוסות מאד וכאמור עוד לא שמתי מספיק גבולות מול הקריירה כך שהייתי עובדת לפעמים עד 21:00 או אפילו מאוחר יותר (כן, הקריירה דורשת, בסדר…) בתקופות האלו כמובן שלא הצלחתי להכניס אפילו 2-3 אימונים. אם הגעתי ליום השלישי ברצף בו לא התאמנתי, כבר בדרך הביתה הייתי על קוצים. הייתי מרגישה שהחיים שלי זה רק עבודה בית ילדים עבודה בית וילדים.

היו רצים לי משפטים בראש כמו, יש עוד דברים בחיים. לא יכול להיות שכל מה שאת עושה זה לעבוד ולטפל בבית והילדים. כמובן ולמען הסדר ספק, אני מתה על הילדים שלי, חושבת שלגדל ילדים זו משימה סופר חשובה וסופר קשה אבל לעשות רק את זה הרגיש לי חונק.
רציתי להרגיש לפעמים לא רק אמא, שיהיה לי זמן רק שלי. רציתי להוציא תסכולים, כעסים ואמוציות. רציתי לשחרר ולהיות לשעה וחצי במקום אחר. אפילו בלי מחשבות. ספורט סיפק לי את זה.

גם אם בהתחלה קשה ספורט תמיד יגרום לאושר. תמיד

יצאה זיעה ונכנסה אנרגיה חיובית.
ידוע הרי שספורט (עם מאמץ) מעלה את רמת האנדורפינים במוח המשרים תחושת אושר ורוגע. גם אם הייתי עייפה מאד (וכשיש ילדים קטנים עייפים רב הזמן) לא וויתרתי ויצאתי רק כי הזכרתי לעצמי איך ארגיש אחרי זה. תמיד זה עבד. תמיד הרגשתי טוב יותר, רגועה יותר ואנרגטית יותר.  מבלי להתייחס למה זה עושה לגוף ולבריאות הפיזית. נפשית, זה היה השחרור והשעה וחצי שהיו רק שלי.

העצה שלי, תתחילו בקטן. תעניקו לזה את המשמעות לה אתם זקוקים ולפני, במהלך ואחרי הפעילות תזכירו את זה לעצמכם. ברגעים שקשה לכם או אתם מוותרים  וגם
אם אתם עכשיו מתחילים, תזכירו את זה לעצמכם. אין אפילו אדם אחד שאני מכירה שהתחיל לעשות שספורט ואמר לי שהוא מצטער או עשה טעות. אתם מכירים ?

אם אתם רוצים ולא יודעים איך להתחיל. אם אתם מאמינים שאין לכם זמן אבל רוצים מאד להתחיל להכניס פעילות ספורט לחיים. אם אתם מאמינים שספורט הוא לא בשבילכם, בואו אלי ונעשה תהליך שיהיה משנה תפיסות ותתחילו.

בעצם זה שהתקשרתם אלי, כבר התחלתם. לא כך ?

תגובות, שאלות והצעות

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.