עצירה, מדיטציה, בודהיזם ו NLP

אתמול הגעתי לעבוד בחברה שאני מגיעה אליה אחת לשבוע לערך. עם כניסתי למרחב העבודה גיליתי שיושבים לי במקום. התגובה הראשונה שלי הייתה הפתעה. כל הגוף שלי נדרך. לשאלתי את אותו אדם למה הוא יושב לי במקום הוא ענה כי ככה אמרו לי.

עכשיו כבר התחלתי להרגיש איך כעס מתחיל להציף אותי. כי מי זה אמרו לי ולמה לא עדכנו אותי או שאלו אותי. אני בסרטים שלי כבר הייתי במקום שוואלה, שכחו שם שאני קיימת.

ואז קפצתי אגרופים, הלכתי הצידה ואמרתי לעצמי בראש ת נ ש מ י !

וכך עשיתי. הלכתי לעשות סיבוב ונשמתי כשאני מרוקנת את המחשבות מהראש שלא ילבו לי את הכעס. אמרתי לעצמי אל תגיבי. אל תפעלי מתוך הכעס. תנשמי, תחשבי ותחליטי איך לפעול הכי טוב.

ואז הבנתי עם עצמי שבעצם אני באמת באה לשם רק פעם בשבוע. שיש עוד מקומות פנויים אז הכי טוב יהיה לשבת במקום אחר וזה לא כזה משנה. בקשתי עזרה שיסדרו לי כל מה שאני צריכה והמשכתי ליום ללא כעס וללא סטרס.

ולמה אני מספרת את כל זה? כי לפני כמה חודשים התחלתי להתוודע לעולם המדיטציות. לבודהיזם וגם מיינדפולנס. כאשר יושבים מדיטציה יש לא מעט אי נוחות. הרגליים קצת כואבות, לפעמים נרדמות. פתאום מגרד פה ופתאום נוחת עליך זבוב וכל מיני הפרעות קטנות.

מה שלומדים במדיטציה זה להבין שיש משהו שכואב לי או מציק לי אבל לא להגיב באופן אוטומטי כמו שאנחנו רגילים. בדרך כלל, אם מגרד לנו אנחנו באופן טבעי נגרד. אם כואבות הרגליים נזוז ואם זבוב מגיע נעיף אותו עם היד.

אז למה זה טוב שלא לעשות זאת.

זה לא מלמדים דרך מדיטציה להיות סגפן. גם לא סתם להתעלם. בדיוק להיפך.

המדיטציה באה ללמד אותנו לזהות אירוע, להיות מודע מה אנחנו מרגישים/חשים אבל, וזה האבל החשוב, לעצור לרגע את התגובה האוטומטית. במהלך מדיטציה לומדים שהעצירה הזו מתוגמלת בדרך כלל בזה שהתחושה פשוט עוברת. מיקוד התודעה במשהו אחר פשוט מעלים את אותו גורם מציק.

בחיים עצמם, התרגול הזה מאפשר לנו להיות מודעים לתחושות שעולות בנו בגלל אירוע כלשהו, אמירה של מישהו, מעשה של מישהו או אפילו אירוע בו אנחנו רואים שאנחנו עומדים לאחר, אם הילד או הילדה שלנו יצא מהבית וטרם שמענו ממנו ותכלס כל היום שלנו רצוף בכאלו אירועים ותחושות. 

ואז, עצירה. להגיב רק אחרי עצירה, להגיב לא מתוך אוטומט. לפעמים התגובה תהיה חוסר תגובה. דפוס פעולה שקול זה כבר נמצא באופן מוכח כמפיג סטרס וחרדות אך גם מאפשר לנו ביום יום לבחור בתגובה שקולה ומדודה והכי חשוב, כזו שטובה לנו ומקדמת אותנו באמת.

אז מה הקשר ל NLP   שבכותרת.

השבוע התחלתי ללמוד קורס NLP PRACTIONER  וכבר בשיעור הראשון למדנו על תהליך העיבוד שלנו שגורם לנו לפעול. איך אירוע מסוים חיצוני, עובר אצלינו דרך פילטרים מסוימים, אלו גורמים לנו  לתרגם אותו לאירוע פנימי, האירוע הפנימי גורם לנו לתחושות מסוימות ולבסוף, מה הפעולה שבחרנו בשל כך לעשות.

אז מה המשותף לזה ולבודהיזם ומדיטציה אתם שואלים. זה בדיוק היכולת לעצור בין האירוע החיצוני לבין יצירת התמונה הפנימית . אם תרצו המעבר מהאובייקטיבי לסובייקטיבי.

אם נלמד לעשות “עצירה” לזהות ולהיות מודעים לפרשנות שלנו את האירוע, או איזה פילטר העברנו אותו שגרם לנו ליצור תמונה פנימית מסוימת, אולי, במקרים מסוימים נגלה ונצליח להגיב טוב יותר ובדרך שטובה ומקדמת אותנו. כלומר, גם בגישה הזו, שאולי קשה לקרוא לה רוחנית יש צורך בתרגול מודעות ופעולה באופן לא אוטומטי.

כמובן שזה על קצה קצהו של המזלג אבל זה מה שאני לקחתי בין השאר מהשיעור הראשון וזה ישר התחבר לי למדיטציות.

עכשיו כשאומרים עצירה, אין הכוונה עכשיו לעשות עצירה של החיים ולהתחיל להתנהל כמו צב. אבל ככל שמתרגלים מדיטציה ולא משנה באיזו גישה וככל שלומדים כלים כמו מעולם ה NLP, אנחנו יכולים להגיב טוב יותר, רגוע יותר והכי חשוב באופן שמקדם אותנו ולא פוגע בנו וגם לא אולי במישהו בסביבה.

אם אני מתחברת לפוסט הקודם שלי על בחירה, ומה יקרה לנו בחיים. אני בחרתי  לתרגל את זה. לעצור, לנשום ולבחור איך להגיב. כמובן שלא תמיד זה מצליח והאוטומט משתלט. אבל לפחות המודעות לכך שפעלנו על אוטומט עולה כדי ששוב נשים לכך לב בפעמים הבאות. מוזמנים לקחת אוויר לנשימה, ולעצור (:

תגובות, שאלות והצעות

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.