האם וויתור הוא כשלון

מחר בבוקר יזנקו ספורטאים חזקים ונחושים, חלקם חבריי לקבוצה, לתחרות הישראמן 2019, הלו תחרות איש ואשת הברזל הישראלית. 

השנה, אחרי לבטים רבים ודינאמיות בנסיבות נשארתי בבית. הרוח והלב עם חבריי

למה לך השגעת הזו

באוקטובר השנה חזרתי מכמה מסעות ארוכים לחו"ל אשר שיבשו לי לחלוטין את ההכנה לישראמן בהיבט הפיסי וגם בהביט המנטלי. ההבנה שלי הייתה שאני לא אהיה מוכנה בזמן והראש שלי היה במקום אחר כפי שתיארתי בפוסט 

ואז כשנפלה ההחלטה שלא לעשות את הישראמן היה קשה מאד להמשיך להתאמן באותה הדרך. תכנית האימונים לא השתנתה ועדיין היה צריך לקום כמעט מדי לפנות בוקר לרוץ או לרכוב. להשלים אימוני כח, גמישות ולשמור על מינימום כושר שחייה. חלק מהלבטים שלי היו כי הרגשתי עייפה ושחוקה מהאימונים וכל זה רק עשה את המוטיבציה לקום ולצאת לאימונים לקשה יותר. רציתי לנוח.

השאלה למה לך כל השגעת הזו עברה בראש הרבה פעמים.  ואז הבנתי שאני יכולה קצת לעגל פינות. אם אני לא רשומה לתחרות לא יקרה כלום אם אני מדי פעם אשן בבוקר ואם אחמיץ יום אחד אימון (רחמנא ליצלן).

לוותר או לבחור

התהליך הזה  של "לעגל פינות" הוא לא קל. הוא מרגיש פעמים כמו וויתור ואנחנו, חינכו אותנו שוויתור זה דבר לא טוב. זה מעיד על חולשה. זה כישלון.

אז מצאתי את עצמי מדברת עם עצמי ומבינה שבעצם זו בחירה שלי. בחירה שלי להוריד רגל מהגז כי אני יכולה. כי מותר לי לבחור במקום להתאמן לישון (אוי ואבוי), כי מותר לי במקום ללכת לאימון בערב להישאר בבית עם הבן שלי או סתם להרביץ בישולים.

מותר לבחור לוותר ולעשות ספורט בשביל הכיף. יש דבר כזה.

כשאנחנו נכנסים למסגרת אימוני תחרות, בטח ובטח לאשת ברזל הספורט בואו נודה על האמת די משתלט על החיים שלנו ושל הסביבה שלנו. כמי שעסקה תמיד בספורט חובבני, תמיד התאמנתי הרבה. אבל אין ספק שזה משהו אחר. ופתאום, לחזור להרגיש איך זה להינות מספורט גם בלי אקדח על הרקה או חבל על הצוואר. משחרר.

אתם יודעים מה – גם היכולות לפתע השתפרו. איך אומר המאמן שלי, כשמחשררים זה רק עושה טוב. 

התחלתי להינות

אז מצאתי את עצמי נהנית לפתע מאימונים. גם מכאלה שפחות אהבתי עד עכשיו. מערכת היחסים המבובלת שלי עם ריצה (פוסטXXXX) לפתע לא העיבה ואימוני ריצה הפכו ליאללה בכיף. לרוץ בקצב נמוך בשביל ההנאה ולא לייחס משמעות לכל ביצוע באימון בודד. יש בזה משהו מאד משחרר.

למה לך השגעת הזו

אותה כותרץ פעם שניה ולא בטעות. 

מרב ששיחררתי, אפשר לאמר שהכושר שלי השתפר לא רע. בחודשים מאז הוויתור שלי על מקצה יחיד עלו נסיונות לארגן שלשה. אבל ברקע היו אילוצים ומשתנים רבים חיצוניים שכפו עלי להיות על הגבול עד הרגע האחרון. כל הסימנים הראו כי זה לא אמור לקרות ובתהליך הזה יש כל הזמן שיח עצמי האם אילו דגלים או מבחן. האם סימן שבאמת זה לא נכון או מבחן נחישות, לעשות למרות הכל. כי הרי מלמדים אותנו שעל הכל אפשר להתגבר אם רק רוצים. 

אחרי מחנה אימונים שני לישראמן נראה היה כי אני יכולה לגשת לתחרות. אחרי היום השני נזכרתי שבעצם אין לי חשק וכל אותם דגלים הם עבורי אכן דגלים ולא מבחן. 

אבל מסביב, אנשים לא באמת מבינים. איך יכול להיות שאת בכזה כושר ואת מוותרת. מה הקטע שלך? תעשי כבר וזהו. מבלבל.

לבחור זו יכולת, לוותר מבחירה זה כח

חזרתי ממחנה האימונים מעט מבולבלת אך לאחר יומיים התחברתי חזרה לתחושות והאילוצים שבגללם וויתרתי וביטלתי את הרישום סופית. תמיד יש צביטה קטנה בלב אבל בסה"כ הלב שלם. 

הבנתי כי כשמקשיבים לקול הפנימי יודעים לעשות בחירה. הבחירה היא מאד אישית ונכונה לכל אחד בכל רגע נתון עבור הבוחר. אף אחד מבחוץ לא באמת יכול לאמר מה נכון לעשות. רק אתם אם תקשיבו לעצמכם תדעו. 

זה לא קל. בכלל לא. יש הרבה רעשי רקע. יש הרבה צקצקנים ופקפקנים שצריך להתגבר על הספקות שמנסים להכניס בתהליך. בתהליך הזה למדתי, כי אסור לי להשוות את עצמי לאף אחד. למי שעשה, למי שעושה ולמי שיעשה. לכל אחד יש דרך משלו לעבור והדרכים אינן דומות. הן יכולות להיות מקבילות ואז נוצרים שיתופי פעולה, אבל לכל אחד דרך משל עצמו ובדרך הזו צריך לדעת להיות קשוב לעצמך.

 

ספורט הוא לא רק ספורט

באתי לפוסט הזה מתחרות הישראמן, מהאימונים המפרכים כבר שנה שנייה. דבר נוסף חשוב שלמדתי, וכמו שהמאמן שלי תמדי אומר, ספורט הוא לא רק ספורט.היום אני מרגישה את זה ויודעת לאמר, העבודה הקשה הזו וכל מה שאני עוברת בדרך ובעיקר המשמעות של הדרך ואיך אני עוברת אותה, נכונה ומשפיעה גם על הביטים אחרים בחיים. אני יודעת שזה יוצא לפעמים כמו משפטי קואצ'רים, אבל זה לא מהמקום הזה, אלא מהמקום של עיבוד החוויות שאני עוברת והמשמעות שאני מעניקה להם. 

כל חוויה משפיעה על הביט אחר בחיים ועל חוויה אחרת בחיים. 

בגלל זה אומרים שצריך להינות מהדרך. רק לעשות לא ייתן לנו סיפוק

בהצלחה לכל האלופים

אז ממקום של בחירה (בשילוב של אילוצים אישיים) שולחת הצלחה מכל הלב לכל משתתפי הישראמן השנה מרחוק.

 אתם ברזלנים רק מעצם הדרך, התחרות היא רק הדובדבן

תגובות, שאלות והצעות

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.