ואיך זה קשור לשנוי הרגלים
תיזכרו באיזה יום או ערב שרבצתם בבית, הרגשתם קצת שעמום ממה שאתם עושים וכשקמתם מצאתם את עצמכם במטבח או מול המקרר מחפשים מה לאכול. לי זה קורה וקרה לא מעט בסגר של הקורונה. בעצם לא באמת הייתי רעבה והלכתי לחפש מה לאכול מסיבה אחרת. שיעמום.
שיעמום אגב, זו אחת הסיבות היותר נפוצות לאכילה שאינה קשורה ברעב.
אנחנו בני האדם אמורים לאכול כשאנחנו רעבים. רעב מורגש כאשר הגוף מפריש הורמון רעב והוא מופרש כדי לסמן לנו שחסרה לו אנרגיה לקיומו של הגוף ולבצע את הפעולות שאנחנו צריכים לעשות. פעם היינו מקוששי עצים, הולכים קילומטרים להביא מים מהבאר וצדים/מלקטים את האוכל. כיום אנחנו מתאמצים הרבה פחות, מה שיוצר יותר ויותר את בעיית איזון האנרגיה. אנחנו אוכלים יותר ממה שאנחנו מוציאים. ומכאן השמנה ומחלות המושפעות מתזונה לא מאוזנת.
כשאני עושה תהליך עם לקוח/לקוחה אחד התרגילים שאנחנו עושים זה
לזהות ולרשום את כל הסיבות למה הם אוכלים ושהן לא קשורות ברעב.
תופתעו לגלות איזה תשובות תמצאו שם.
אצלי ברשימה כאמור הופיע שעמום. ואוסיף כאן – הרגשת שייכות (למשל במפגש חברתי)
אחרי שאנחנו מזהים את הסיבות הרבה יותר בטוח לעבור תהליך של שינוי הרגלים. כבר מעצם יצירת הרשימה המודעות שלנו מתרחבת וכבר בפעמים הבאות שתגישו לאכול תצוץ לכם בראש אחת הסיבות שתסמן לכם, היי, רגע, אני בכלל לא רעב/ה.
אחרי הזיהוי נעשה תהליך שמביא לשינוי. אם זה במספר המקרים או בהימנעות מוחלטת. זה פשוט קורה. עבורי זהו תהליך של חיבור לעצמי של כל אחד ובחירה בהרגלים חדשים המשרתים אותנו לטובה. מודעות + בחירה = הצלחה.
מזמינה אתכן לקחת דף ועט ובמשך שבוע כולל סוף שבוע (בכוונה) רשמו את הסיבות שבגללן אכלתן. אגב הרישום מתבצע לא רק במקום כי מידית אילו תשובות מהמודע. כאשר תתבקשו לכתוב מעבר לכמה סיבות שזיהיתן מיד תעלנה תשובות מהלא מודע. מחכה בציפייה לשמוע את הסיבות שעלו לכן. נכון מפתיע ?!